ביאור:דברים יז יא
דברים יז יא: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יז יא.
לא תסור... ימין ושמאל
[עריכה]חכמי התלמוד פירשו את הביטוי ימין ושמאל בשתי דרכים מנוגדות:
1. (ספרי על דברים יז יא): "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין , ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם", כלומר, יש לציית לכהנים ולשופטים גם אם ההוראה שלהם בלתי הגיונית בעליל (ראו הסברי הראשונים על פירוש זה ).
2. (ירושלמי הוריות א א): "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין , ועל שמאל שהוא שמאל", כלומר, יש לבחון את דברי המנהיגים בשכל ישר, ואם רואים בבירור שהם טועים, אין לשמוע בקולם.
איזה פירוש מתאים יותר לפשט הכתובים?
במחשבה ראשונה, נראה שהכוונה של הפסוק היא להרחיב את חובת הציות, ולהגיד שאסור לסטות לשום כיוון מההוראה של בית-הדין, וזה יותר מתאים לפירוש 1.
אולם במחשבה שניה, הפרשה מתחילה ב (דברים יז ח): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ --- וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"( פירוט ). כלומר: רק כשנתקלים בעניין לא ברור ( מופלא ), שיש בו ספק בין דין לדין, צריך לשאול את בית-הדין ולציית להם. אולם אם העניין ברור ללא ספק, לא צריך בכלל לשאול. זה מתאים יותר לפירוש 2.
הקבלות
[עריכה]הביטוי לא... ימין ושמאל מופיע בפסוקים נוספים. בחלקם הוא מציין, כפשוטו, הליכה במסלול ישר ללא נטיה לאחד הצדדים:
- (במדבר כ יז): "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גבלך".
- (במדבר כב כו): "וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר, וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול"
- (דברים ב כז): "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ, לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול"
- (שמואל א ו יב): "וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול"
ובחלקם הוא מציין ציות להוראות ללא שינוי:
- (דברים ה כח): "וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל"
- (דברים יז כ): "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול ; לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל"
- (דברים כח יד): "וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול , לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם"
- (יהושע א ז): "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ"( פירוט )
- (יהושע כג ו): "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול"
- (מלכים ב כב ב): "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו, וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול"
- (דברי הימים ב לד ב): "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול"
- (משלי ד כז): "אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול , הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע"( פירוט )
רק פעם אחת נזכר הביטוי במשמעות חיובית, ללא שלילה:
- (ישעיהו נד ג): "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ"( פירוט ).
מאמרים נוספים
[עריכה]"וציוונו להדליק נר של חנוכה" - היכן ציוונו? / אראל
אל הכהנים ואל השופט - למי בדיוק צריך לשמוע? / דיון
אמת ואמונה בדברי החכמים / יצחק איזק ואלכסנדר קליין, אתר דעת
לשאלת סמכות ההכרעה ההלכתית / יעקב שפירא, מכללת שערי משפט
יצחק צויג (2003-08): הכוונה ב"כי יפלא ממך" היא גם לגבי השופטים שיושבים בשער העיר. כלומר, גם להם צריך לשמוע, ואם מתעורר בהם ספק לגבי דין מסויים אז העניין עולה לערכאה גבוהה יותר. הפסוקים מתארים מצב אידיאלי שבאמת לעם חשוב לדעת מה הוא רצון ה', ולכן שואלים שאלות, ומתוך הענווה יודעים לפעמים גם להגיד שלא יודעים מה היא התשובה, ואז מתגלה המקור לכל הדינים כאשר העניין מגיע עד למקום אשר יבחר ה'. במערכת מעין זו, אנשים לא פוסקים הלכה לעצמם. רק היום כאשר אנו במצב גלותי של 'עשה לך רב', אין ברירה ואנשים צריכים לפסוק לעצמם. גם אם זה אומר לבחור את הרב המתאים (זו גם פסיקה).
אפי ברק (2007-08): יפה, יפה. תמיד לא הסתדרתי עם הספרי. לציית להוראה לא הגיונית בעליל, כאשר דברי חכמים נסמכים על בירור השכל, נראה לי דבר לא הגיוני לחלוטין. מין איפכא מסתברא שכזו. יש כאן ביטול של האישיות הפרטית למול המנגנון הגדול ואיזו תיזה שבית הדין הגדול לא יכול בשום פנים ואופן לטעות כמו האפיפיור. מוחלטות שמקוממת, שהרי אנו יודעים שאפילו מגדולי החכמים ואפילו ממשה רבנו נתעלמו הלכות. עכשו כשאני רואה את הפרשנות של הירושלמי אני שמח מאוד על דבריו: לציית לכל הוראה, אבל לא כזו שמתנוסס עליה "דגל שחור" של חוסר הגיון משווע. בדברי הירושלמי רמוז שגם חכמים גדולים עשויים לטעות, והוא לא מבטל את ההגיון של האדם הקטן. אם ברור לך בעליל שבית הדין הגדול טעה, אינך מחוייב להשמע לו. אם הספרי מדגיש את האלוהיות של בית המשפט העליון ואת ההשראה האלוהית על דיוניהם, הרי שהירושלמי מדגיש את האנושיות שלו, ואת העובדה שחכמי המשפט הם גם בשר ודם, ויש להם רגשות, יצרים, דעות קדומות והגבלות שכליות.
עמוס ארליך (2010-02): "והגידו לך את דבר המשפט" יכול להתפרש כהבטחה שמה שיגידו לך במקום-אשר-יבחר אמנם יהיה דבר המשפט, ויכול להתפרש כתנאי, רק אם יגידו לך את דבר המשפט אז ועשית.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא תסור... ימין ושמאל
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/la_tsur